צמחי מרפא להפחתת רמות סוכר בקרב סכרתיים סוג 2 

סכרת סוג 2 וצמחי מרפא

ב2004 פורסם מאמר שסקר נטיה גוברת של פציינטים בארה'ב לעבור מטיפול קונבנציונלי למשלים ואלטרנטיבי(1).

גם בקרב חולי סכרת סוג 2 קיימת נטיה כזו, ואכן מספר גדול של נסיונות מחקריים נעשו ונעשים במטרה למצוא את הטיפול האולטימטיבי לחולים אלו.

אורח החיים בריא הינו בין הגורמים הראשוניים שעל חולי הסוכרת לאמץ, שכן אחד הגורמים הבולטים להווצרות סכרת סוג 2 הינו דיאטה עתירת סוכרים ושומנים אשר בין תוצאותיה גם משקל עודף.

ביטויי סכרת סוג 2 הינם מכלול של הפרעות מטבוליות המאופיין ע'י ירידה ברמת הפרשת אינסולין כתגובה לגרוי, או ירידה ברגישות הרקמות הפריפריאליות לאינסולין.

"רעב" של  תאים פריפריאלים לגלוקוז מאותת לכבד לייצר סוכר, ואכן גלוקוניאוגינזה הינה סיבה נוספת לעליה בלתי תקינה ברמות הסוכר.

הטיפול כולל בראש וראשונה אורח חיים נכון הכולל פעילות גופנית המעלה את מספר רצפטורי האינסולין על פני הממברנה של תאים פריפריאלים, וכן תזונה נכונה. בנוסף יש לעולם הצמחים תשובות יעילות: מדווח על למעלה מ1200 תבלינים לטיפול בהפרעות המטבוליות(2), שכן לפני פיתוח התרופות האנטידיאבטיות והאינסולין האקסוגני השתמשו מאות בשנים בצמחים לטיפול בבעיה.

גם כיום במטרה להפחית עלויות טיפול בעולם השלישי מתקיימים מחקרים על שימוש בצמחים אנדמים לאזורים, צמחים הנמצאים בשימוש מאות שנים בקרב הילידים.

נסקור מספר צמחים שהראו יעילות בהפחתת רמות גלוקוז בדם בקרב חולי סכרת סוג 2 או במודלים.

שום ובצל

חומר פעיל משוער-רכיב הסולפור (3)(4), והאליצין. גם הפלבנואידים המצויים בהם עשוי לתת אפקט היפוגליקמי(3)(4) והיפוליפידמי(7).

 אלוורה

מפחיתה ספיגת גלוקוז במעי  ע'י סיבי הגלוקומנן(6).

 ג'ינסנג

הרכיבים העיקריים אשר להם תכונות היפוגליקמיות הינם  טריטרפנואידים ספונינים וגליקוזידים אשר מעלים יצירת גליקוגן בכבד ומווסתים הפרשת אינסולין(8).

 ג'ימנמה סילווסטרה

ידועה ברפואת האיורוודה כטיפול אנטי דיאבטי. החומר הפעיל: gymnemic acid  הפועל להגברת הפרשת אינסולין(9) זאת ע'י הגברת חדירות ממברנת תאי בטא שבלבלב(10), הפחתת ספיגת גלוקוז מהמעי הודות למבנה דמוי גלוקוז של הח' הג'ימנמית המתחרה על אותם אתרי קישור במעי הדק(11). באותו אופן חוסמת הח' הג'ימנמית רצפטורי טעם מתוק (12).ישנה סברה שג'ימנמה אף גורמת לרגנרציה של תאי בטא בלבלב(13).

 Momordica charania-מלון מר

גם הנוף גם הפרי וגם הזרעים משמשים כהיפוגליקמים. הצמח ידוע באופן נרחב לאינדיקציה זו. רכיבים עיקריים: פוליפפטיד  P  בעל פעילות כשל האינסולין.

פלבנואידים- להם אפקט היפוליפידמי(14). מחקרים ראשוניים מראים כי למומורדיקה אפקט המאט התפתחות מיקרואלבומינוריאה ונפרופתיה(14). מומורדיקה גם הראה ירידה ברמות HbA1c בקרב סוכרתיים סוג 2 אחרי 7 שבועות(14).

 קינמון

מחקרים רבים נערכו על קינמון באינדיקציה של היפרגליקמיה, חלקם הראו יעילות, ויש מחקרים שלא הראו אפקט היפוגליקמי.

מספר מנגנונים אפשריים גורמים לרמות גבוהות של גלוקוז: גם חוסר רגישות הרצפטור לאינסולין, מה שגורם להיפראינסולינמיה,גם רמות נמוכות או אינסולין בלתי פעיל בגלל פגיעה בתאי בטא,וגם ייצור מוגבר של גלוקוז בכבד-עודף גלוקוניאוגינזה.

קינמון משפיע בעיקר על רגישות IRS-1 שהוא הרצפטור לאינסולין, השפעת הקינמון על מנגנונים אחרים הינה פחותה או נעדרת.

ברפואה הקונבנצינלית ובמשלימה אין אבחנה בן סוגי המנגנונים הפגומים(15). לכן יש חשיבות לשלב טיפול בכמה סוגי צמחים על מנת להגיע לכמה מנגנונים.

בקינמון מזן כסיה רמות גבוהות של קומרין לכן אין לצרוך אותו לאורך זמן  אלא ליצור הפסקות בצריכה.

בארץ קיים בשוק תכשיר אנטידיאבטי המבוסס על קינמון ואבץ: שוגרנד/SugarEnd ,אותו יש לצרוך לסרוגין (חודש כל תכשיר לסרוגין) עם התכשיר שוגרנד פלוס/SugarEnd Plus המכיל כורכום גימנמה מומורדיקה וסטיביה.

 חילבה -   Trigonella

הרכיב הפעיל טריגונלין שהינו אלקלואיד הוא האחראי על הפעילות ההיפוגליקמית כמו גם החומצה האמינית: 4 הידרוקסיאיזולאוצין המגבירה שחרור אינסולין(16). החילבה מכיל גם סיבים המפחיתים את ספיגת הגלוקוז במעי(16). לחילבה גם פעילות היפוליפידמית(17)(18).

Pterocarpus Marsupium

בפולקלור ההודי לאינדיקציה של סכרת.Epicatechin הינו פוליפנול הממוצה מקליפת הצמח והראה מניעה של נזק לתאי בטא (19)(20)(21). מחקרים בחיות אף הראו רגנרציה של תאי בטא(22).

 Sylibum Marianum

החומר הפעיל:Sylimarin  עתיר בפלבונואידים בעלי פעילות אנטיאוקסידטיבית, ניתן לעכברים דיאבטים פגועי לבלב ( באמצעות אלוקסן) וגרם ללבלב לתפקד מחדש(23). סילמרין הראה ירידה ברמות גלוקוז, המוגלובין מסוכרר, כולסטרול, טריגליצרידים ואנזימי כבד בקרב דיאבטים סוג 2 לאחר טיפול של 4 חודשים(24).

 Galega Off.

החומר הפעיל : גלגין דומה במבנהו לגואנידין שהינו חומר המפתח בתרופה האנטידיאבטית: מטפורמין.

 Vaccinium Myrtillus - בילברי

הרכיב הפעיל העיקרי: מירטילין- פוליפנול אנתוציאנוזיד(20).  מיצוי מהפרי סיפק אפקט היפוגליקמי ארוך טווח(25). אפקט מרפא נצפה בתסמיני רטינופתיה סכרתית לאחר שימוש בתמצית בילברי המכילה אנתוציאנוזידים(26)(19).

 Coccinia Indica

מקובל בשימוש ברפואת האירווידה, ממשפחת ה Curcubiata ,הראתה יעילות היפוגליקמית במספר מחקרים כפולי סמיות(27). המנגנון המשוער הינו פעולת חיקוי של אינסולין(28)(29). באותם מחקרים לא ניצפו תופעות לוואי.

 בזיל קדוש -Ocimum Sanctum

גם הוא מקובל בשימוש ברפואת האירווידה. מחקרים בחיות מעבדה הראו אפקט היפוגליקמי, גם במחקר מול קונטרול בחולי סכרת סוג 2 הראה פעילות היפוגליקמית(30).

 כורכום Curcuma longa

כורכום וכורכומין שהינו החומר הפעיל העיקרי הראו פעילות ביולוגית מגוונת במחקרים רבים והראו גם אפקט היפוגליקמי(31)(32). מעבר לכך הכורכומין הראה שיפור בנפרופתיה סכרתית בעכברים(33), וברטינופתיה סכרתית(34).

לסיכום:

נסקרו מספר צמחים שהראו אפקט היפוגליקמי וחלקם היפוליפידמי בחיות מעבדה וחולי סוכרת סוג 2.

ישנם  צמחים רבים נוספים אשר  נמצאים בשימוש לטיפול בסוכרת בפולקלור של עמים שונים, חלקם נחקרו ואף הראו פעילות היפוגליקמית , אשר לא נסקרו במאמר זה.

בטיפול בחולי סוכרת סוג 2 , מתוך ידיעה שאין אנו יודעים בודאות מהו המנגנון הפגוע - יש לטפל ע'י מתן מגוון של צמחים  אשר יבטיח נגיעה ביותר מנגנונים  ולשפר תיפקודם. כל זאת כאמור בשילוב אורח חיים הכולל תזונה מתאימה ופעילות גופנית.

 1. Doc New s July 1,2004 Vol1 No.1 p.6 (2004 American Diabetes Association)

2. Phytomedicine 1995, 2(2):137

3. Food Chem Toxicol 2005, 43(1):57-63

4. Clin Chim Acta 1975, 60(1): 121-3

5. Indian J Exp Biol 1992, 30(6):523-6

6. J Med Food 2004, 7(1): 61-6

7. Phytomedicine 1996, 3:241

8. Diabetes Care 2003, 26(4): 1277

9. Gymnemic acids: A molecular perspective of its action on carbohydrate metabolism. Poster presented at the 16th ICFOST meet organized by CFTRI and DFRL, Mysore India,2004

10. J. of Endocrinology (1999) 163, 207-212

11. J Clin. Biochem.Nutr.,41,77-81 September 2007

12. J Nutr., 12,1214-1222,1999

13. J Ethnophrmacol. 1990 Oct; 30(3):295-300

14. Natural Medicine comprehensive Database

15. Diabetologia, 2006 Oct; 49(10):2437-2438

16. J Am Pharm Assoc 2002, 42(2):217-26

17. J Med Food 2004, 7(2):153-6

18. Mymensingh Med J 2004, 13(2):161-4

19. Textbook of Natural Medicine, 2nd Ed. Pizzorno, J.E. (Ed) Churchill Livingstone, 1999, 1193

20. Altern Med Rev 2002, 7(1):45-58

21. Life Sci 1982, 31(24):2693-7

22. J Altern Complement Med 2004, 10(2):369-78

23. Life Sci 2004, 75(18):2167-80

24. Phytother. Res. 20, 1036-1039 (2006)

25. Acta Diabetol 2004, 41(3):91-8

26. Altern Med Rev 2001, 6(2):141-66

27. Diabetes Care 26: 1277-1294 2003

28. J Res Ayurveda Siddha, XVII:77-84 1996

29. Indian J Med Sci 52:143-146,1998

30. Int J Clin Pharmacol Ther. 34:406-409,1996

31. Biol. Pharm Bull. 28(5) 937-939 (2005)

32. Mol Nutr Food Res. 2008 Apr 8 [Epub ahead of print]

33. Clinical and Experimental Pharmacology and Physiology (2006) 33, 940-945

34. Invest Ophthalmol  Vis Sci 2005; 46:2092-2099